צ'י קונג (氣功) היא שיטת ריפוי ואומנות טיפוח זרימת אנרגיית החיים, המאזנת ומסדירה את הקשר בין הגוף והנפש. תירגול השיטה יביא לשיפור המצב הבריאותי, יסייע בהרגעת הנפש ויתרום לתחושת חיוניות.
תירגול זה כרוך בייצוב תנוחות גוף (Tiao sheng 調身), וויסות הנשימה (Tiao xi 調息) וכניסה למצב השקטה נפשית (Tiao shen 調神).
בסינית המילה צ' קונג מורכבת משתי אידיאוגרמות:
צ'י (氣) באופן כללי, פירושה אנרגיית החיים, "נשימת הטבע", אנרגיה זו נמצאת בגופינו וסביבנו. חוסר או/ו תקיעות בצ'י גורם לאי איזון ובשלב הבא למחלה.
קונג (功) פירושו מיומנות, טיפוח, והתמקצעות המושגת בעזרת תרגול יום יומי.
בעבר צ'י קונג נקרא בשמות שונים כגון: "עבודה פנימית" (Nei gong 內功), תרגילי "הנחיה ומתיחה" (Dao Yin 導引) וכד'.
התרגול מחולק לעבודה סטטית מדיטטיבית (Jing Gong 静功) ועבודה בתנועה (动功 Dong Gong). בכל תרגול ברמה הבסיסית רוכשים כלים לכניסה למצב השקטה והרפיה (Song JingFa 松静法). אדם המאומן באומנות זו, יכול כמובן ליישמה בכל היבטי החיים. את הצד הרפואי של צי' קונג הסינים מיישמים בבתי חולים ובמסורת הרפואה המשפחתית. ובזרמים מסוימים מפנים את התרגול לטיפוח התעלות נפשית ורוחניות.
מאמרים ומחקרים ברפואה סינית,
טאי צ'י וצ'י קונג בהיבטים מקצועיים על התחומים השונים.
הטאי צ'י צ'ואן היא אומנות לחימה
שמשתמשת בכוח ו"אנרגיה פנימית רכה" למטרות איזון וחיזוק גוף- נפש.
רפואה סינית רואה את האדם כמערכת אנרגטית, אשר מדגישה את הגישה ההוליסטית ומטרתה העיקרית לעודד את יכולת הריפוי הטבעית של הגוף עצמו.
צ'י קונג היא אומנות תנועה המטפחת ומסדירה את זרימת אנרגיית החיים, כדי לשפר את
מצב הבריאותי, לסייע בהרגעת הנפש ותחושת חיוניות.